אוכלים בריא!
טרנד הבריאות שאנו עוברים בשנים האחרונות גרם לנו להתעניין, לחקור וללמוד אותו. לאט לאט, גילינו שחשוב לדעת מה אנחנו מכניסים לגוף שלנו! נעשנו מודעים יותר, למשל לכך שיש עוף עם אנטיביוטיקה, יש ירקות ופירות מרוססים, ויש צבעי מאכל וחומרים משמרים שהם אסון!! ולכן, מאוד בריא לאכול חלבונים עם ירקות, להפחית בפחמימות, וסוכר- זה רעל לגוף.
הדור הצעיר שנולד לתוך העולם הזה מגדל את הדור הבא על טהרת הבריאות. משתדלים לאכול בריא, הרבה ירקות, בודקים על האריזה שאין חומרים משמרים ואין צבעי מאכל, ושאין ואין..
הילדים אוכלים אוכל בריא, גם בגנים, ובימי-ההולדת אין ממתקים, יש עוגת שוקולד בלי שוקולד שעשויה מקמח כוסמין, ויש ירקות, פירות ופשטידות, והכל על טהרת הבריאות.
״אמא בבקשה בלי ממתקים״, אומרת לי בתי כשהיא מביאה את הנכדים לישון אצלי, ״תזכרי שזה רעל, ואת לא רוצה להרעיל את הנכדים שלך נכון?״
״חס וחלילה!״ אני עונה.
כן, זאת בתי, שגדלה בבית נורמטיבי לחלוטין, שהיה בו ארון במטבח ובו מגירה מלאה בממתקים מכל מיני סוגים, כי אני דור שני לשואה ולכן באוכל- כולל ממתקים- לא מגבילים ולא מחסירים, זה חייב להיות בשפע!! שלא יחסר!!
אז היו ממתקים והילדים אכלו, ואני לא זוכרת שעשינו מזה עניין מיוחד, או שהיתה סוגיה סביב עניין הבריאות. אז לפעמים אכלו מקופלת ולפעמים פסק זמן, לעיתים שוקולד פרה ולפעמים התלבטו אם לבחור בארטיק או גלידה בקיץ. חברי הילדים שהתארחו אצלנו ידעו את מיקומה של מגירת הממתקים, וידעו להתכבד מבלי שאף אחד ספר להם כמה סוכריות או שוקולד הם אכלו! ונכון, מידי פעם היו פיצות מקמח לבן, או המבורגר אהוב ממקדולנדס וכמה אושר ושמחה זה הביא איתו!
והיום, פיצה זאת לא ארוחת ערב, ובוודאי שלא המבורגר, כי זה תעשייתי, וכשאני מנסה להסביר שכמו בכל דבר בחיים צריך איזון, ולא צריך להגזים בשום דבר, כי זה רק גורם לרצות את האסור עוד יותר, זה לא עוזר.
״היום זה אחרת״, מסבירה לי ביתי, ״היום יש מודעות גדולה לנושא האוכל. זה לא כמו בדור שלכם, ילדים היום לא אוכלים ביסלי ובייגלה וקרטיבים, ולא דני ולא דניאלה. יש בזה סוכר, וסוכר זה רעל! אז תצטרכי לעמוד בכללים האלה, כי אין לך ברירה!״.
״את יודעת..״ אני אומרת לה, ״זאת דרכי לפנק אותם קצת, הם לא מקבלים את זה בבית אבל יודעים שאצל סבתא מותר. אצלך אסור ואצלי מותר, מה רע בזה?״.
״הילדים שלי יאכלו אוכל בריא אמא, זה חשוב לי!״
אז כן, הם באמת אוכלים אוכל בריא; בבוקר תמר ובננה, וכריך מלחם כוסמין עם ירקות ופירות לגן, ובצהריים אוכל שמבוסס על שלושת אבות המזון. ובערב שוב ארוחת בריאות עשירה בחלבונים וירקות, ואני בהחלט בעד ואפילו עליי זה השפיע, ואני שמה לה יותר מה אני קונה ומה אני אוכלת.
אבל נשאר לי עדיין החשק הבלתי נשלט הזה הזה שקשה לי להעלים אותו, לראות את השמחה והאושר על פניהם שהם מקבלים את הממתק האסור, ביצת הפתעה!! איזו הנאה, איזו תשוקה! לא רואים דברים כאלה שאוכלים תמר ובננה!
ובגלל שהאמא קובעת, כך מתנהלים החיים.
״ומה לגביי מזון לנפש? לנשמה? קצת שוקולד, גלידה, עוגה טובה או מאכל מנחם?״ שואל הבעל.
״פירות זה דבר בריא לנשמה!״ ניתנת התשובה.
זו דילמה לא פשוטה, שמעלה הרבה שאלות וחיכוכים בין הדור שלנו, הסבתות, לבין האמהות של היום.
״את יודעת..״ אני אומרת לה, ״כמה שיחות אני מנהלת עם החברות שלי על נושא האוכל?״
״ואת יודעת כמה אנחנו החברות מדברות עליכן שאתן מקשות עלינו ולא משתפות פעולה?״ עונה בתי, וממשיכה, ״למה זה הפך לנושא בעייתי איתכן? אני לא מבינה מה הבעיה שתתני לו לאכול ברוקלי וגזר במקום שוקולד? או לאכול ארוחת ערב בלי לחם בכלל? ולא לקנות לו שום מעדן או גלידה כשאת איתו בסופר? מה קשה כל כך?״
אין לך מושג כמה זה קשה!! אבל האמת היא שאין לי ברירה, היא האמא והיא זאת שקובעת ואני צריכה לציית!
אבל אם במקרה לפעמים בכל זאת, אני לא עומדת מולו- הקטן בן הארבע, ומולה- הקטנה בת השנתיים, כשהם מפצירים בי נואשות שאתן להם ממתק ואני כמובן נכנעת, אני כבר יודעת שמחכה לי שיחת טלפון ברגע שהקטנים חוזרים הביתה!
״שוב נכנעת להם?״ היא מתרה בי ״שוב נתת להם שוקולד?״.
״כן, נכנעתי, אני מודה!״
״אבל מאיפה את יודעת?״
״מה זאת אומרת?״ היא עונה לי,
״איך ששניהם נכנסים הביתה הם ישר רצים לספר לי בשמחה ובתחושת ניצחון כמה ממתקים אכלו אצלך!״
0 תגובות